נגישות אתרים
מה באמת חובה ומה רק נשמע ככה

הכלל הבסיסי בישראל פשוט יותר משנדמה: אם אתם נותנים שירות לציבור, האתר שלכם צריך להיות נגיש.

זה כולל כמעט כל עסק שמוכר מוצר או שירות: קליניקות, משרדי עורכי דין, יועצים, בתי קפה, חנויות אונליין, בעלי מקצוע ונותני שירות מכל סוג.

יש פטורים והקלות מסוימות, למשל לעסקים קטנים מאוד שמחזורם נמוך מסף שנקבע בתקנות, אבל גם פטור מהתאמות מלאות לא אומר שאפשר להתעלם לגמרי. ובכל מקרה, נגישות היא לא רק חובה חוקית. היא גם עשרות אחוזים מהאוכלוסייה שיכולים או לא יכולים להשתמש באתר שלכם.

הדרך הכי פשוטה להבין נגישות היא לדמיין שלושה אנשים שמנסים להשתמש באתר שלכם.

• הראשון עיוור ומקשיב לאתר דרך תוכנה שמקריאה לו אותו בקול.
• השני לא יכול להשתמש בעכבר ומנווט רק עם מקלדת.
• השלישי רואה חלקית ומגדיל את הטקסט פי שלוש.

אתר נגיש הוא אתר שכל השלושה יכולים להזמין דרכו שירות. זהו. כל הכללים הטכניים שנדבר עליהם עכשיו הם רק הדרך להגיע לזה.

קורא מסך לא רואה תמונות. הוא מקריא את התיאור שהוגדר להן בקוד, מה שנקרא טקסט אלטרנטיבי או alt.

כשאין תיאור, המשתמש שומע "תמונה" ותו לא. וכשמדובר בתמונה שמכילה מידע חשוב, הוא פשוט מפספס אותו.

הכלל המעשי פשוט: אם התמונה מוסיפה מידע, תארו אותה. אם היא דקורטיבית בלבד, השאירו את התיאור ריק כדי שהקורא ידלג עליה.

וכמה מילים על ניסוח: "אישה מחייכת" הוא תיאור פחות שימושי מ"רופאת שיניים בקליניקה מסבירה לילדה על צחצוח". תארו את מה שרלוונטי, לא את מה שרואים.

זה החלק שהכי הרבה אתרים נכשלים בו ודווקא הוא מהחשובים.

מי שרואה סורק עמוד במהירות, קופץ בין הכותרות ומחליט מה מעניין אותו. משתמש עיוור עושה בדיוק את אותו הדבר, רק שהוא משתמש בקיצור מקלדת שמדלג בין הכותרות. אבל זה עובד רק אם הכותרות מוגדרות נכון בקוד.

המבנה הנכון עובד כמו תוכן עניינים:

• H1 אחד בלבד בעמוד. הכותרת הראשית שמסבירה במה העמוד עוסק.
• H2 לנושאים המרכזיים בעמוד.
• H3 לתתי נושאים בתוך כל H2 וכן הלאה עד H6.

הטעות הנפוצה היא להשתמש בכותרות לפי גודל הפונט ולא לפי המשמעות. מעצב בוחר H3 כי הוא נראה בגודל הנכון ובלי לשים לב שובר את המבנה כולו.

הבונוס: אותה היררכיה בדיוק היא מה שגוגל משתמש בו כדי להבין את העמוד. נגישות טובה היא גם קידום אורגני טוב.

יש בדיקה שאתם יכולים לעשות עכשיו, בלי שום כלי מיוחד.

פתחו את האתר שלכם, שימו את היד בצד ונסו לעבור אותו רק עם מקש Tab. אתם אמורים לראות מסגרת שמדלגת בין הקישורים והכפתורים לפי סדר הגיוני ולהצליח להגיע לכל דבר חשוב באתר: התפריט, הטופס, כפתור השליחה.

שלוש בעיות שכדאי לחפש:

• המסגרת נעלמת ואי אפשר לדעת איפה אתם נמצאים.
• הסדר קופץ בצורה מבלבלת בין אזורים בעמוד.
• נתקעים בתוך רכיב כמו חלון קופץ ולא מצליחים לצאת ממנו.

עיצוב יפה ונגישות לא סותרים, אבל הם כן דורשים תשומת לב.

הדרישה המרכזית היא יחס ניגודיות מספיק בין הטקסט לרקע: 4.5 ל-1 לטקסט רגיל ו-3 ל-1 לטקסט גדול. טקסט אפור בהיר על רקע לבן, שנראה מעודן ומודרני, נופל בבדיקה הזו כמעט תמיד.

שתי נקודות נוספות: אסור להעביר מידע רק באמצעות צבע, למשל שדה בטופס שנצבע אדום בלי הודעת שגיאה לצידו. וכדאי לוודא שהאתר עדיין עובד כשמגדילים את הטקסט ב-200 אחוז.

טופס יצירת קשר הוא בדרך כלל המקום הכי חשוב באתר ולעיתים קרובות גם הכי פחות נגיש.

• לכל שדה צריכה להיות תווית קבועה, לא רק טקסט אפור שנעלם כשמתחילים להקליד.
• הודעות שגיאה צריכות להסביר מה בדיוק לא בסדר ואיפה ולא רק לצבוע את השדה.
• אחרי שליחה מוצלחת, ההודעה צריכה להיקרא גם על ידי קורא מסך ולא רק להופיע ויזואלית.
• שדות חובה צריכים להיות מסומנים גם בטקסט ולא רק בכוכבית אדומה.

אם יש באתר סרטון עם דיבור, הוא צריך כתוביות. זו הדרישה הבסיסית והיא גם מועילה לכל מי שגולל בפיד בלי קול.

שתי נקודות נוספות שנוטים לשכוח: וידאו או קרוסלה שמתנגנים אוטומטית צריכים כפתור עצירה ותנועה חזקה מדי על המסך יכולה להפריע ממש למשתמשים מסוימים. אם באתר שלכם יש אנימציות גלילה, כדאי שהן יכבדו את הגדרת המערכת של המשתמש להפחתת תנועה.

הצהרת נגישות היא עמוד ייעודי באתר שמפרט את מצב הנגישות שלו. היא חובה והיא גם הדבר הראשון שעורך דין יבדוק לפני שהוא שולח מכתב.

מה שאמור להופיע בה:

• שם העסק ותיאור קצר של השירות שהאתר נותן.
• רמת הנגישות שהאתר עומד בה והתקן שלפיו נבדק.
• התאריך שבו בוצעה הנגשה או בדיקה אחרונה.
• פירוט ההתאמות שבוצעו בפועל באתר.
• פירוט של חלקים באתר שעדיין אינם נגישים במלואם, אם יש כאלה.
• פרטי רכז הנגישות: שם, טלפון ומייל לפניות בנושא.

פירוט ההתאמות הוא החלק שהכי כדאי להשקיע בו והוא גם מה שמראה שבאמת נעשתה עבודה. למשל: תמיכה בניווט מלא במקלדת, הוספת תיאורים חלופיים לתמונות, מבנה כותרות תקין, התאמת ניגודיות צבעים, התאמת טפסים והודעות שגיאה ותאימות לקוראי מסך נפוצים.

וחשוב לא פחות: אם מישהו פונה דרך הפרטים בהצהרה, צריך לענות לו. פנייה שלא נענתה היא בדיוק מה שהופך תלונה לתביעה.

זו כנראה השאלה החשובה ביותר במאמר הזה, כי הרבה בעלי עסקים משוכנעים שהתשובה היא כן.

תוספי נגישות, אותם וידג'טים עם אייקון האדם הכחול, עושים דברים מועילים: הגדלת טקסט, שינוי ניגודיות, הדגשת קישורים. הם שווים את מקומם.

מה שהם לא יכולים לעשות הוא להמציא מידע שלא קיים. תוסף לא יכול לכתוב תיאור לתמונה שאין לה תיאור, לתקן היררכיית כותרות שבורה, או לגרום לטופס לא נגיש להיות נגיש.

ובפועל, בתי המשפט בישראל כבר הבהירו שהתקנת תוסף לבדה אינה עומדת בדרישות. הנגשה אמיתית קורית בקוד של האתר. התוסף הוא תוספת נחמדה מעליה.