יש לכם ג'יני שיודע להגשים כמעט כל משאלה.
אז למה לפעמים זה מרגיש כל כך מסובך?

לפני שנגיע לחלק שבו זה מסתבך, שווה להתעכב רגע על כמה זה באמת פתוח היום. אלה לא רעיונות תיאורטיים ולא דברים שמתאימים רק לחברות גדולות. אלה מערכות שבעל עסק סביר יכול להתחיל לבנות השבוע.

משרד עורכי דין. מערכת לקליטת לקוחות חדשים. הלקוח ממלא פרטים, מעלה מסמכים, רואה מה עוד חסר ומקבל עדכון כשמשהו זז. בצד של המשרד הכל נכנס למקום אחד מסודר במקום להתפזר בין מיילים, וואטסאפ ועוד קובץ בשם "תעודת זהות חדש סופי 2.pdf".

סטודיו לחוגים. הלקוחות רואים את לוח השיעורים, נרשמים, משלמים ומקבלים חשבון אישי שבו הם יכולים לראות למה הם רשומים, להעביר שיעור או לבטל. הכל מתחבר ליומן ולניהול של הסטודיו במקום להיות רשום בשלושה מקומות שונים שאף אחד מהם לא לגמרי מעודכן.

מספרה. הזמנת תורים, תזכורות, ביטולים, תשלום מראש, הטבה ללקוחות קבועים ואולי גם מכירה של מוצרים. אפשר להתחיל מהתורים בלבד ולהרחיב אחר כך לפי מה שבאמת מעסיק אתכם ביום יום.

חנות למזון וציוד לחיות. וכאן זה כבר נהיה מעניין באמת. מועדון לקוחות שבו הלקוח מספר על החיות שלו: כלב מגזע מסוים, בן שש, שגומר שק של שנים עשר קילו בערך פעם בחודש. מכאן המערכת יכולה לזהות מתי כנראה הגיע הזמן להזמין שוב, לשלוח תזכורת בתזמון הנכון, להציע בדיוק את המזון שהוא רגיל אליו ולצרף הטבה שמתאימה לו. אם הוא קנה בחנות הפיזית זה מתחבר לאותו חשבון. אם הוא מזמין באתר המערכת כבר מכירה אותו. ואם יש לו גם חתול, הוא מקבל דברים אחרים לגמרי מבעל הכלב שעמד בתור אחריו.

שימו לב מה קרה בדוגמה האחרונה. זה כבר לא עוד פיצ'ר בחנות. זו מערכת שנבנתה סביב הדרך שבה העסק באמת עובד.

נישאר רגע עם חנות החיות, כי היא הדוגמה הכי כיפית להתלהב ממנה. אתם פותחים שיחה חדשה ואומרים לג'יני: "מעולה, תבנה לי את זה."

והוא מתחיל. באמת מתחיל. יש מסך הרשמה, יש מקום להוסיף חיה ויש רשימת מוצרים שנראית בדיוק כמו שרציתם. ואז, איפשהו בין הבקשה השלישית לחמישית, מתחילות להגיע השאלות.

רק שהן לא מגיעות מהג'יני. הן מגיעות מכם:

• מאיפה המערכת יודעת מתי נגמר המזון? לפי הקנייה האחרונה או לפי גודל השק?
• ומה אם הלקוח קנה הפעם דווקא בחנות הפיזית? איך הקופה מספרת על זה?
• מאיפה נשלחת ההודעה בוואטסאפ ומי שולח את המייל?
• ואם יש לו שלושה כלבים וכל אחד אוכל משהו אחר?
• ומה קורה כשהוא מקבל תזכורת בדיוק ביום שבו כבר קנה?

אף אחת מהשאלות האלה היא לא שאלה טכנית. כולן שאלות על איך העסק שלכם עובד. הג'יני יכול לבנות כל אחת מהתשובות תוך דקות, אבל הוא לא יכול להחליט בשבילכם מה נכון.

ופתאום המשאלה שנשמעה כמו משפט אחד מתגלה כעשרים החלטות קטנות שצריכות להסכים זו עם זו.

בשלב הזה קל להאשים את הכלי וזה פשוט לא הוגן. הוא עשה בדיוק מה שביקשתם, בכל פעם מחדש ובקצב שלפני שנתיים לא היה קיים בכלל.

הוא פשוט לא מכיר את העסק שלכם. הוא מכיר את השיחה שלכם.

ביקשתם כפתור ביטול? קיבלתם כפתור ביטול. הוא הרבה פחות נוטה לעצור באמצע ולשאול "רגע, מה עושים עם הכסף של מי שכבר שילם?". ולפעמים דווקא את הנודניק הזה צריך בפרויקט.

וזה גם לא עניין של לנסח בקשות טוב יותר. אפשר לכתוב את הבקשה הכי מדויקת בעולם והיא עדיין תהיה בקשה אחת מתוך עשרים שצריכות לחיות ביחד. בשלב הזה האתגר כבר לא לכתוב פרומפט טוב. האתגר הוא לבנות מוצר שלם.

יש כאן פער ששווה להגיד אותו בפשטות, כי הוא לא פער של חוכמה. אתם מכירים את העסק שלכם הרבה יותר טוב מאיתנו. אתם יודעים מה הלקוחות באמת שואלים, איך נראה יום עבודה עמוס ואיפה בדיוק כואב.

מה שאתם פחות עושים כל יום זה לחבר סליקה, לחבר את המערכת לעוד כמה מערכות שכבר עובדות אצלכם, להגדיר פעולות שקורות מעצמן בזמן הנכון, להחליט מה בדיוק אמור לקרות בכל מצב ולבחור בין כמה הצעות של הג'יני שכולן נשמעות טובות. כל אחד מהדברים האלה אפשר ללמוד. הם פשוט נראים אחרת אחרי חמישים פעם.

בעל המספרה עושה תספורות כל יום. בעלת הסטודיו מנהלת שיעורים כל יום. עורך הדין מטפל בתיקים כל יום. אנחנו בונים אתרים ומערכות כל יום. כל אחד מכיר את העולם שלו וזה בסדר גמור.

לכן כשלקוח אומר לנו "אני רוצה שהלקוח שלי יוכל לעשות משהו", אנחנו לא רצים לבנות. קודם באות כמה שאלות שנשמעות קצת מעצבנות. למה הוא צריך את זה? מה קורה רגע לפני ורגע אחרי? איזה מידע נשמר ואיפה הוא מופיע בהמשך? ומה קורה במקרה החריג, זה שיקרה פעם בחודש ויעצבן מישהו מאוד?

ולפעמים השאלה החשובה מכולן היא אחרת לגמרי: האם בכלל צריך לבנות את זה. לא מעט פעמים מתברר שהצורך האמיתי נפתר במשהו קטן בהרבה ושהפיצ'ר שביקשתם היה הרעיון הראשון שעלה לראש ולא הפתרון הנכון.

כתבנו על הפער הזה בהרחבה במאמר על למה בעלי עסקים עדיין שוכרים איש מקצוע והוא נכון עוד יותר כשיש במערכת הרבה חלקים שנוגעים זה בזה.

שיהיה ברור: אנחנו לא נגד הכלים האלה, ממש לא. אנחנו עובדים איתם כל יום וגם האתר הזה נבנה ככה. כתבנו על זה בהרחבה במאמר על מה זה קלוד קוד ומה הוא יודע לעשות.

ההבדל הוא שאנחנו לא נותנים ל-AI להחליט מה המערכת צריכה להיות. הוא בונה מהר ומצוין ואנחנו מחזיקים את התמונה: מה כבר הוחלט ולא נפתח שוב בכל שיחה, מה עדיין פתוח ולמה השארנו אותו פתוח, מה עלול לזוז כשנוגעים במשהו.

וגם אנחנו מגלים דברים תוך כדי, זה חלק מהעבודה ואפילו החלק המהנה בה. ההבדל הוא שגילוי חדש נכנס לתוך מה שכבר קיים במקום להחליף אותו.

אם אתם באמצע בנייה עם קלוד קוד, עם ChatGPT או עם Gemini, הנה כמה דברים שחוסכים המון סיבובים. אף אחד מהם הוא לא טכני ואפשר להתחיל להשתמש בהם היום.

• תתחילו קטן. לא לבקש מערכת שלמה בבקשה הראשונה. חלק אחד, שעובד עד הסוף.
• תתארו את המסלול לפני שבונים. מה הלקוח עושה מהרגע שהוא נכנס ועד שהוא סיים. כמה שורות בעברית פשוטה שוות כאן יותר מכל פרומפט מתוחכם.
• תבדקו כל שלב לפני שמוסיפים את הבא. סליקה, וואטסאפ, מיילים, אזור אישי ויומן ביום אחד זו דרך מצוינת להגיע לערב בלי מושג מה נשבר.
• כשמציעים לכם כמה אפשרויות, אל תבחרו אוטומטית בראשונה. תשאלו מה היתרון והחיסרון של כל אחת. התשובות בדרך כלל מפתיעות.
• תשמרו החלטות. איך משתמש נרשם, מתי נשלח מייל, מה קורה בביטול. מסמך קצר במקום אחד מונע מהחלטה להתהפך בשיחה הבאה.
• תבדקו כמו לקוח ולא כמו בונים. שהמסך נראה טוב זה עדיין לא שהוא עובד. תיכנסו, תירשמו, תשלמו ותנסו לבטל.

ואם צריך לתמצת את הכל למשפט אחד: אל תבקשו מהג'יני עיר שלמה במשאלה הראשונה. תנו לו לבנות חדר אחד, תיכנסו אליו, תבדקו שהדלת נפתחת ורק אז תוסיפו קומה.

אין כאן גודל מסוים שממנו זה מתחיל. יש הרגשה והיא די מזוהה.

אם רוב הזמן שלכם כבר לא הולך על לבנות דברים חדשים אלא על לתקן מה שנשבר, לחבר בין שני חלקים שלא מדברים, להבין למה שינוי במקום אחד עשה משהו במקום אחר ולנסות להכריע בין שני פתרונות שנשמעים דומים, זה בדרך כלל הסימן.

וזה נכון עוד יותר אם המערכת עומדת להיפגש עם לקוחות משלמים. שם כל מקרה חריג הוא כבר לא באג. הוא שיחת טלפון.

ויש עוד סימן, פחות טכני ואולי הכי חשוב מכולם. אולי פשוט נגמר לכם הכוח. חזרתם הביתה בערב ובמקום לנוח פתחתם שוב את המסך כדי להבין למה משהו הפסיק לעבוד. אם המערכת מתחילה לגזול לכם יותר זמן מהעבודה שאתם עושים הרבה יותר טוב מכל אחד אחר, זו כבר לא שאלה טכנית. זו שאלה של איפה הזמן שלכם שווה יותר.

מצד שני, יש הרבה מצבים שבהם דווקא נכון להמשיך לבד. אם אתם בודקים רעיון, בונים כלי פנימי שרק הצוות שלכם ישתמש בו או מנסים להבין אם בכלל יש ביקוש, הכלים האלה יביאו אתכם רחוק מאוד. גם תוצאה לא מושלמת עונה על השאלה החשובה. זה אחד הדברים הכי טובים שקרו בשנים האחרונות למי שיש לו רעיון בלי תקציב פיתוח.

זאת הנקודה שהכי חשוב לנו להגיד, כי לא מעט אנשים מגיעים אליה עם קצת בושה.

מה שבניתם הוא לא בזבוז ולא טעות. הוא מראה מה רציתם, מה חשוב לכם, מה הלקוחות שלכם צריכים, אילו רעיונות עבדו ואיפה בדיוק זה נתקע. זה אפיון הרבה יותר טוב ממסמך דרישות שנכתב ליד שולחן לפני שמישהו ניסה משהו בפועל.

אל תזרקו את מה שבניתם. תביאו אותו.

ברוב המקרים לא מתחילים מאפס. עוברים על מה שיש, מחליטים מה נשאר, עושים סדר במה שהתפזר וממשיכים משם. זה חלק ממה שאנחנו עושים כשבונים מערכת מותאמת ולא פעם זו נקודת פתיחה טובה בהרבה מפרויקט שמתחיל מדף ריק.